תקופת רוחות העיר

סוגי האדם איבדו את עקבותיה של רוח הטבע האחרונה, וחלון התקשורת עם עולם החי והצומח של הקאסונים נסגר בפניהם. באקדמיות למדו על בעלי החיים כעל יצורים מרתקים אמנם, אך לא תבוניים, ועל הצמחים דיברנו כמשאב חשוב ליצירת מזון ורקיחת תרופות. לא נותר אדם חי ששמע במו אוזניו רוח זאב מיללת או רוח ציפור מזמרת, ולא נותר איש שיספר איך נראת רוח של זרע נובט או פרח פורח.
בכל מקום נשמעו שירי הלל אל רוחות האומנות והאמנות. אל רוחות הבית והמשפחה. אל רוחות הכסף והמסחר. אל רוחות היופי והאסתטיקה. אל רוחות הקשת, המיתר והחרב- אל רוחות העיר.


חזרה לדף הראשי של "הארץ בין ההרים"

Unless otherwise stated, the content of this page is licensed under Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 License