הדרך מהעיר "של שדות החיטה" לעיר "של רוח הפייטן הגדול" אורכת כעשרים ימי רכיבה (אם לדייק – עשרים ואחד ימים מהכפר "של רוח השיר", שהוא הקרוב אליה ביותר מבין שלושת הכפרים המרכיבים את העיר), עמוסה בשיירות של חיטה בתחילת ובסוף עונת האסיף, נושאת פייטנים להתמקח על מחירים וכמויות עוד מאמצע הקציר (ולהעביר הודעות וחדשות כל עוד השלג לא חזק מדי), ומושכת חבורות של בנדיטים פראיים היורדים מההרים כל הזמן ובכל עונה ובכל מזג אוויר.
כדי להטיל אימה על הבנדיטים, הפייטן הצעיר והנמרץ שאן בן מאזור מעלה את ההצעה לקחת אותם בשבי ולהעביד אותם בפרך בשדות. תכסיס זה מצליח באופן יוצא מגדר הרגיל, בכל קריטריון חוץ מאשר הטלת אימה על הבנדיטים: הקרבות נהיים קשים ותכופים יותר כאשר הפראים מכפילים את מאמציהם לשחרר את העבדים ולהטיל אימה על העיר "של שדות החיטה", והעיר "של רוח הפייטן הגדול" נאלצת לשלוח חיילים לעזור בהגנה על השיירות.
המלחמה הולכת ומחריפה, אך גם זה לשביעות רצונו של שאן – הברית עם העיר "של רוח הפייטן הגדול" מתהדקת כשחייליהם נלחמים בהגנה על השיירות, והמון העבדים השבויים מאפשר לשתול עוד ועוד שדות ולחצוב תעלות השקיה גדולות היורדות מהמעיינות שבצלע ההר.
מלחמת שעבוד
page revision: 0, last edited: 26 Dec 2014 15:11
