ואולהל אמר

מהו מקור הערפילים?

ברכות לך, רוקארי, בן דודי.

כולי תקווה שלילו של אולהל בא עליך לברכה ולחוזק.

בעודי הולך בגבעות תחת אור הכוכבים, ומתבונן ללא הפרעת שאנס הירח-הלבן בססגוניותו של אולהל, אולהל אמר לי דברים אשר דחקו בי לנקוט פעולה, והבנתי כי אתה הוא הקרוב ביותר לגרעין העניין, והבנתי כי זו הסביה שדיבר אלי אולהל- אחרי הכל, רק שנינו קשורים בדם ונמצאים כה רחוק משני צידי העמק, אתה אצל העיר-של-הדייג-בר-המזל, ואני בחורבה האחרונה לפני הדיונות המזרחיות.

סיפרת לי במכתביך על הרוחות המדברות מתוך המעמקים. ואני מפציר בך: עודד את מעסיקך לדון עימן וליצור איתן קשר. זהו סיכוינו היחיד.

כי כך אמר לי אולהל:

העמק בנוי על ארבע רוחות, ותחתיו ישנו ים ערפילים. וכל כמה אלפי שנים, הים עולה שוב. אך הרוחות הקטנו שלנו, בני נוג, לא יספיקו להחזיק את כוח הערפילים במרחק.

את המגדל בנו קודמינו, והם נפלו בעליית הערפל, ומכל מעשה ידיהם, נותר רק אולהל. אם רצוננו לראות את צידו האחר של הגל הבא, עלינו להעיר חזרה את כל רוחות העמק ולקבלן אלינו ולעובדן.

ניסיתי למסור את המסר למנהיגנו, אך פניו מועדות רק לנקמה. מבינות מסוימות, אין זה רע, כי הוא מבצע את המעשים הנכונים: רק פיצול של העמק לאזוריו יאפשר לתושביו להעיר את הרוח הקיימת באזורם. כל עוד פייטני הערים מאחדים את העמק, דבר לא ישתנה.

אל רוחות המדבר אלך בעוד שלושה שבועות. אך אם אכן רוחות המעמקים חזרו לדבר עם בני נוג, חשוב שמנהיגי העיר ישלחו אליהן פייטנים שאינם פייטני ערים, ויעירו אותן.

אך הזהר שלא להתקרב אליהן- אנו מבניה של רוח המדבר, ורוחות המעמקים יהרגו אותך אם תקרב אליהן.

כל ברכותי, ובתקווה שתראני לאחר שאחזור מעומק המדבר,

אודן.


חזרה לדף הראשי של "הארץ בין ההרים"

Unless otherwise stated, the content of this page is licensed under Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 License