נדיבותו של נפנף (סצנה)

השאלה: מדוע החליט נפנף לתרום לנציב את לטאת הבדולח האהובה עליו?
מה קורה: המזכיר של נציב סאליום משוחח בטלפון עם המזכיר של נפנף

הטלפון צלצל. למה הוא חייב לצלצל עכשיו? תהה לופטווף, מזכירו האישי של הנסיך נפנף. הביקור המתיש בסאליום זה עתה הסתיים, והנסיך כהרגלו עשה צרות לכל אורך הביקור. "מה אתה רוצה?" נבח לופטווף לתוך השפופרת, ובלבו הוסיף "ותסיים עם זה מהר, כי כל מה שבא לי עכשיו זה ללגום משקה קר ולרבוץ בבטלה כל הדרך הביתה. ואם היית יודע מה עבר עלי בביקור הזה היית מסכים שמגיע לי."

"כאן טאיזו, מזכ"ל נציבות סאליום." או, יופי. בן-אנוש ארור. בטח מתקשר בקשר לעוד אחד מהבלאגנים של הנסיך. "לופטווף, אתה מוכן בבקשה לבדוק שכל החיות שצריכות להיות על החללית אכן נמצאות שם?" לופטווף עבר על הרשימה בלב. חרפושית מוזהבת? נמצאת, אם אכן אפשר להאמין לסיפור של רשויות סאליום שהיא עברה מטמורפוזה ולא, כפי שחשד לופטווף, שהיא הוחלפה בקונדו, המפקד העליון של משטרת סאליום, שהתפשט מבגדיו וכיסה את עצמו בנצנצים. שנוזים? לופטווף חשד שלא כולם נתפסו, אבל כל עוד נשארו לפחות כמה הנסיך לא ישים לב להבדל. לטאת בדולח? הוא לא ראה אותה בסיור האחרון שלו במכלאה, אבל היא אמורה להיות כמעט בלתי-נראית ומלחי-החלל שלו דיווחו לו שהיא נמצאת. [המשך הרשימה צונזר מחמת ספויילרים].

"תבדוק שוב בנוגע ללטאת הבדולח." הציע טאיזו. "לוכדי החיות שלי… כלומר, מה שנשאר מהם, טוענים שהם מצאו אותה מסתובבת בקרבת האטדיון ונוגסת להנאתה בעוברים ושבים". עיניו של לופטווף הצטמצמו. הייתכן שמלחי-החלל ניצלו את היותה של הלטאה בלתי-נראית כדי לשקר לו? הוא תפס בורג קטן וזרק אותו לתוך הכלוב. הבורג הגיע לקצה השני בלי להתקל באף מכשול בדרך. כן, מסתבר שהם עד-כדי-כך לא יוצלחים. "תוכלו לאסוף אותה בשעות הקרובות?" שאל טאיזו. "שלילי." נאנח לופטווף. "החללית כבר יצאה לדרך, ולא ניתן לשנות מסלול של חללית שכבר נמצאת בתנועה. לא חללית מהסוג הזה, בכל אופן. אבל אל תדאג, אני אקמבן משהו."

באותו רגע נכנס נפנף למשרד של לופטווף. "תגיד לופטווף, אתה יודע במקרה איפה באזיליסק? אני לא מוצא אותה בשום מקום." שאל הנסיך. "החלטת לתת אותה לנציב סאליום כאות הוקרה על האירוח. היה טקס מפואר וכל הטררם." שיקר לופטווף במצח נחושה. "אני לא זוכר טקס כזה…" התחיל הנסיך להביע התנגדות. "זה משום שבמהלך הטקס השתכרת עד אובדן חושים, הוד מעלתך. בשלב מסויים נעלמת, ומצאו אותך מתמזמז עם המזכיר של הנציב מתחת לשולחן המתאבנים." קטע אותו לופטווף. "הו, אני מניח שאם כך זה בסדר." ענה הנסיך, ולאחר רגע הוסיף, נרעש: "רגע רגע רגע! עם טאיזו? אתה רציני?" "אני חושש שכן, הוד מעלתך." "וואו, כנראה הייתי ממש שיכור. ובכן, אני סומך עליך שתדאג שהסיפור הזה לא יגיע לעיתונים." "בוודאי, הוד מעלתך."

תשובה: זה היה כסת"ח

Unless otherwise stated, the content of this page is licensed under Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 License