עזיבה (אירוע)

ההגליה מסליום אורכת כמעט דור שלם. ספינות ענק מגיעות מדי כמה שבועות ומרוקנות ערים שלמות מאוכלוסיתן. שבטים ועמים נקרעים לגזרים במשך שנים ארוכות, ותחושה נוראית של חוסר אונים מתפשטת בקרב האנושות. דעיכה תרבותית ואינטלקטואלית מובילה גם להדרדרות מוסרית, וממשלות העולם מבלות את רוב זמנן בכיבוי שריפות והסדרת מהומות, לרוב בליווי האמאנו.

בתקופה זו עולה הביקוש לשנוז, יצור פרוותי צהוב שהובא לפלנטה מבחוץ לפני כמה עשורים, בידי "קרן הנסיך נפנף להצגת זנו-חיות לסביבות חדשות", מוסד רב-פלנטרי שפעילותו מפוקפקת בעיני אקולוגים רבים, אך הכוח הפוליטי שבידיו רב. השנוז התרגל לסליום באופן מופלא, ולאנושות במיוחד - בתחילה נראה היה שהשנוזים מתחברים במיוחד לאנשים בעלי זיקה לקסם, נעשים מלווים נאמנים ואף משפיעים בדרכים מפתיעות על כוחותיו של הקוסם. כבר בתוך עשור הסתבר שהשנוזים ישמחו להתחבר לכל אדם, חלקם פשוט דורשים יותר אימון וסבלנות. תופעה זו העלתה מחדש את ההשערה הותיקה שלכל אדם יש פוטנציאל לקסם, אך בטרם הספיקו לרדת לעומקו של העניין ולבחון את התיאוריה, כבר התפזרה האנושות על פני הכוכבים.

במשך שנים ארוכות עוד ממשיכים השנוזים להיות בני לוויה קטנים, צהובים ונאמנים להפליא, עד כדי כך, שלהאמאנו רבים נראה השנוז כחלק אינטגרלי ממהות האנושות, וכך גם בעיני בני אנוש רבים, שלא מודעים לכך שהחיות הקטנות הצטרפו לגזעים רק שנים ספורות בטרם הוגלו לחלל.

Unless otherwise stated, the content of this page is licensed under Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 License