הביאו לי את ראשו של רולף הרביעי (סצינה)

רקע: בעיצומה של המלחמה על גורל האנושות, בלוגר אנונימי זוכה לפופולריות רבה ברשתות התקשורת של ה-האמאנו. "חלום שבור", כך הוא קורא לעצמו, והוא כותב בנושאי כלכלה וקשרי הון-שלטון. הוא טוען שהמשטר האימפריאליסטי, שמונע התקדמות והצלחה ממי שאינם מקושרים למשפחה הקיסרית, יוצר עיוותים כלכליים שמונעים מה-האמאנו את השגשוג הכלכלי אליו הם מסוגלים להגיע.
שאלה: האם יבגוד גנרל ארף בחברו משכבר הימים רולף?.
מה קורה: הנסיך פאראלן מזמין את הגנרל לשיחה אישית.

"בוא, שב כאן." אמר הנסיך. לראשונה מזה זמן רב חש הגנרל למוד הקרבות פחד של ממש. פאראלן היה התגלמות האכזריות לשמה, האמאנו שלא הסתפק בייסורים ובהרג להם היה יכול לגרום בכוחות עצמו, אלא העדיף לעוות ולעצב יצורים מכל רחבי האימפריה למכונות הרג חסרות רחמים, שליחים חייתיים של רצונותיו שלו.

רק כלפי יצור אחד יכול היה פאראלן לחוש סוג כלשהו של אמפטיה וחמלה: הנסיך הצעיר נפנף, גור פעוט שמזדחל עתה בחיתוליו ברחבי המשרד של אביו. הוא נראה כל-כך פגיע, אותו האמאנו זעיר וסקרן, מסתובב לו כך בין חיות המלחמה שנבחרו לעבור אילוף על-ידי הנסיך עצמו, ולגופו רק החיתול והפרווה הקצרה והמשיית של גורים. למעשה, כך ידע הגנרל, היה הנסיך הצעיר מוגן לחלוטין. פאראלן היה בשליטה מלאה, מוכן ומזומן לשלוח בלחיצת כפתור הלם חשמלי רב-עוצמה לכל חיה שתסתכל בבנו בצורה קצת עקומה. היה זה מחזה מוזר, לראות את אותם יצורים נדירים ונוראים נרתעים בפחד מהנסיך הצעיר, כאילו היה הוא עצמו הנורא ביותר מביניהם.

"יצא לך, אני מניח, להתקל בדברי הנאצה הללו." אמר פאראלן, ומסר תיק מסמכים לידיו של גנרל ארף. מאמרים פרי עטו של "חלום שבור". "אותו בלוגר מתנגד למדיניות הקיסרית לאפשר גישה למידע טכנולוגי ומדעי רק לאלו הראויים לו, ומציע במקום זאת לאמץ את הגישה של בני-האדם בסאליום, שגונבים זה מזה סודות תעשייתיים בלי בושה, ומציפים את השוק בחיקויים זולים ונחותים. ונראה שיש לו גישה למידע פנימי לגבי הדרכים בה קובעת הקיסרות למי לתת את הרשיונות."

"איך העניין הזה קשור אלי?" שאל ארף, ובלבו הוסיף "איך זה קשור אליך, הוד נסיכותו? ממתי התחלת להתעניין בכלכלה?". "אני שמח ששאלת," ענה פאראלן, על פניו חיוך שחשף שורה ארוכה של שיניים חדות כתער. "משתפי הפעולה שלנו בקרב בני האנוש הצליחו לאתר, באמצעות משהו שהם קוראים לו דמונולוגיה, את המקור לתשדורות הנתעבות הללו. הן באו מתוך רשת תקשורת צבאית שממוקמת על סאליום ומשמשת קצינים. כמדומני, הכוחות הללו נמצאים תחת אחריותך." ארף לא יכל אלא לאשר. "ובכן ארף, לא היית חושב שמגיע לפיראנות שלי מישהו שיאכיל אותן, ושאותו הבוגד יתאים למשימה בדיוק? לא הייתי חושב שקיסרינו היקר ישמח לשמוע שאותו כלכלן-מטעם-עצמו מצא את מקומו הראוי בבטנם של הדגים?"

זה חייב להיות רולף. ארף זיהה את סגנון הכתיבה, וידע כי רולף החזיק מאז ומעולם בדיעות לא מסורתיות. הוא היה גאון עסקי, כן, אך כשרונו לא היה מספיק כדי לאפשר לו לעלות לגדולה אם לא היה מתמזל לו מזלו להתיידד עם כמה מבני המשפחה הקיסרית, ביניהם ארף עצמו.

הירגע ארף. שמור על קור רוח. זכור שלנסיך נאדיום אין שום סמכות רשמית עליך. זכור שברגע שאתה עוזב את איזור הסכנה המיידי אתה תהיה יחסית בטוח. אתה לא צריך להתחייב לכלום. "ובכן, הוד-נסיכותו, אטפל באותו קצין סורר באופן הראוי." ענה ארף. "אני שמח לשמוע זאת. משוחרר!" אמר פאראלן. "משוחרר!" צהל אחריו נפנף.

כאשר ספינת החלל של ארף עזבה סופית את את האטמוספירה של נאדיום, הוא שיגר אל רולף את המברק הבא: "מצא דרך להעלים את עצמך. גורמים בקרב האצולה הקיסרית מבקשים את מותך. מומלץ שתוריד פרופיל."

תשובה: ארף ממליץ לרולף לרדת למחתרת, לטובת בטחונו.

Unless otherwise stated, the content of this page is licensed under Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 License