ישנם סוגים רבים של שירי פייטנים: שירי-חיים, שמסכמים את חייו של אדם בלוויה שלו; שירים-גדולים, שמציגים את ההחלטות של הארכי-פייטנים; שירי-הלל לרוחות העיר, ושירי-תודה לרוחות הטבע. אך יש סוג אחד של שירים שהוא אהוב במיוחד בקרב העם: שירי גיבורים וענקים.
השירים האלה מתרחשים במעין תקופה היסטורית-למחצה, לפני היווצרות הערים הראשונות, כאשר הטבע היה פראי יותר והאנשים אמיצים יותר. ישנם כללים רבים ששירי-גיבורים-וענקים חייבים לציית להם. הם מגוללים תמיד את סיפורו של גיבור אגדי אשר נלחם בענק אגדי. הם מתארים קרבות בעוצמה ובדייקנות, ותמיד מכילים גם תיאור מפורט של חיי המשפחה של הגיבור. הגיבור תמיד מביס את הענק והורג אותו, והשיר מסתיים תמיד עם תיאור עצוב של המחיר הכבד שהגיבור משלם על הניצחון שלו.
שירי-גיבורים-וענקים רבים נותנים הסבר לקיומו של פרט בנוף: למשל, "שירו של קארא וג'יג'" מתאר את ההיווצרות של ההר האדום, ואילו "שירו של דורי ושבעת הענקים הקטנים" נותן הסבר לקיומם של שבעת האיים במפרץ הדייגים.
עד כמה שירי-הגיבורים-והענקים מתארים אירועים שקרו באמת? קשה להגיד. בשירים מופיעות דמויות על-אנושיות בכל מובן אפשרי. מתוארים בהם אירועים שהם דרמטיים כל כך שקשה לתת בהם אמון. אף אחד לא מאמין, למשל, שיַעָר האורנים האדיר שבעמק ננטע בלילה אחד ע"י הגיבור סקאס כדי שהוא יוכל להתחבא בין העצים מפני הענק הנחשי סקוס. מצד שני, פייטנים רבים מאמינים שבשירים יש גרעין של אמת. אולי בהקשבה זהירה לשירים הנהדרים האלה נוכל לגלות משהו אמיתי וחשוב על ההיסטוריה של העמק.
