הגעתו של דורו

איפה דורו ישן כשחי עם שבט השועלים?

דורו בן קונם היה הבן השני של פייטן-המשנה-השלישי של הכפר ״של הרוח בצמרות העצים״. מבין מאות המשפחות ששלחו בן להרים במסגרת חילופי בני הערובה, המשפחה שלו הייתה אחת הזניחות ביותר. בהתאם, הוא נשלח לאחד השבטים הקטנים ביותר שהכירו בסמכותו של מלך-הרכס-המערבי - שבט השועלים.

המדריך שלו, בן לשבט של המלך עצמו, בילה את כל המסע לביתו החדש של דורו בנאום ארוך על הנחיתות של שבט השועלים. ״הנשקים שלהם קהים״, אמר, וגם ״הנשים שלהם עובדות בשדות כמו גברים, והופכות לכפופות ומכוערות״. אבל דורו התרשם בעיקר מההכרזה הפתאומית של הגשש: ״הם בכלל לא בני אדם!״
״מה?״
״הם לא באמת בני אדם! השבט שלהם התחיל מקילאק, והוא היה שועל. הם מודים בזה!״
״הם… שועלים?״
״יש בהם דם של שועלים. רואים עליהם. באף.״

לבסוף הם הגיעו לגיא הצפוף שהיה הבית של שבט השועלים. המדריך של דורו פנה לאחור בלי לאמר מילה, ותוך רגע קל נעלם מאחורי הרכס. השבט שקק חיים - ילדים רצו בין הבתים, חיות פעו וגעו, עשן עלה מעשרים ארובות. איש לא ניגש לקאסון הצעיר כדי לקבל את פניו או אפילו כדי לשאול מי הוא.

האף שלהם נראה רגיל לגמרי, חשב לעצמו דורו.

שועלי-האדם המשיכו להתעלם ממנו במופגן. אולי הם מסוכסכים עם המלך, וכועסים שהם צריכים לארח אותי, הוא תהה. אולי הם בכלל לא מתכוונים לארח אותי! מהשועלים הוא לא קיבל תשובה או אפילו הנהון.

לבסוף דורו מצא את המלונה הגדולה של השבט. בפנים הוא מצא עשרות רבות של שועלים מבויתים, שהסתכלו עליו בתקווה לחתיכת בשר. המלונה הייתה חמימה ומזמינה לעומת הקור שבחוץ, והחיות היו ידידותיות הרבה יותר מאנשי השבט. הם היו מוכנים להסתכל עליו, למשל.

דורו מצא פינה פנויה במלונה, התכרבל והלך לישון.


חזרה לדף הראשי של "הארץ בין ההרים"

Unless otherwise stated, the content of this page is licensed under Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 License