היציאה מהחומות

הסכיתו רעיי, שמעו חבריי
כי אני שאן בן מאזור, דיברתי

ארצנו עזבנו ומטובה לא קיבלנו
שנים כבר רעבנו ללא מעשה
הילולים פייטנו ושירים חיברנו,
אך ארצנו נטשה ולא תתרצה

אך זיכרו נא רעיי, את אשר כאן נותרו
רוחות ערינו עוד עומדות איתנות
כל שנים אלו קירותינו עמדו
וכך מושבותינו נותרו בטוחות

רעיון הגיתי, אותו שימעו נא,
נפתח את ערינו אל השבילים
וכך בכל עיר, הכל יהיה בה,
עיר ושדות, דרכים וגשרים.

שירו, הובילו רוחות הערים,
עד אשר יאחזו במים, אוויר ואדמה,
רוחותינו יגשרו הן כל הימים,
וטוב ושפע יחזרו תוך שנה.

כדבורים נועו, שירתנו הפיצו.


חזרה לדף הראשי של "הארץ בין ההרים"

Unless otherwise stated, the content of this page is licensed under Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 License