איך הביסה בורנגה את ענק השלג?
ויהי נוג זקן, יושב סביב מדורה
ותהי טימבה זקנה, שוכנת מערה
ותהי להם בורנגה, בתם הצעירה
ויהי שיא החורף, וקור וסערה
בורנגה ערמומית, זריזה וחכמה
ודעת לה רבה, רבה משל אמה
וריב היו רבות, על מי ואיך ומה
וצער רב לה רב, ואין לה נחמה
ושלג רב שואג, ורוח עז שורק
הארץ נאנחת, היער מתפרק
ובראש ההר עומד, בשתי עיניו סורק
ענק מטיל השלג, בשתי ידיו זורק
בורנגה לא יכלה, הבית עוד לשאת
נפשה חשקה החוצה, את המערה לצאת
נדור נדרה הנדר, החליטה – "כעת:
אבוא אל הענק, ואעשהו מת"
עולה היא ומפלסת, הדרך אל ההר
רוכבת על מזחלת, הרתומה לפר
רבות הסכנות, חיות אוכלות בשר
אורבות הן לציידת - ועל כולן תגבר
ענק מטיל השלג, עומד על הפסגה
אורבת לו בורנגה, בסתר מדרגה
כהרף מזנקת – וחיש מכה מכה
ועוד אחת ועוד, בלי רגע הפוגה
ענק מוכה מכה, צועק ומשתולל
לרגע קט מועד – ותיכף הוא נופל
לשלג הוא צונח, ומטה מתגלגל
גולש מראש ההר, בועט ומקלל
קורס אל תוך היער, את העצים שובר
קורע את הארץ, גועש וגם סוער
בורח עד לים, נהר גדול נוהר
קצה אחד לטימבה, לבורנגה האחר
